פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה

פרקטיקה פמיניסטית באקדמיה


במסגרת פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה" סטודנטיות וסטודנטים מנגישות ומנגישים מידע על נשים בתולדות החברה בישראל במטרה לנתב את מה שלמדו בצוותא באקדמיה לטובת קידום מעמדן הציבורי של נשים שעשו היסטוריה, אך עדיין נמצאות בשוליים. הפרויקט מתבצע במסגרת קורסים בנושא נשים בישראל בפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים ובתכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. זוהי פרקטיקה פמיניסטית באקדמיה המתבצעת באמצעות שיתוף מידע מהימן בעברית על נשים נשכחות באמצעות פלטפורמה פופולרית ("ויקיפדיה: האנציקלופדיה חופשית") ובפלטפורמות נוספות.

ראשית הפרויקט בשנת הלימודים תשע"ב (2012-2011) בקורס בנושא היסטוריה של נשים בישראל בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, כשהתברר שהנשים עליהן למדנו בכיתה לא היו מוכרות מספיק לציבור הרחב ואף נעדרו בדרך כלל מחומרי הלימוד במערכת החינוך או שנוכחותן בהם היתה דלה. חיפוש בגוגל לימד אותנו שלרוב נעדרו גם מהמרחב הווירטואלי. 

מאז, המטרה של הקורס האקדמי אינה רק ללמוד על ההיסטוריה של החברה בישראל אלא להאיץ בה שינוי ולקדם צדק חברתי. הסטודנטיות והסטודנטים לומדים את "ההיסטוריה שלה" (Herstory) ואת ההיסטוריה של הזירה והתקופה מן הפרספקטיבה של המגדר, אך לא רק במטרה ללמוד ולחקור לשם עצמם/ן ואף לא רק כדי ללמד הלאה (חלק נכבד מן הסטודנטים והסטודנטיות שהשתתפו עד כה הם פרחי הוראה בהיסטוריה או מורים ומורות בפועל) אלא כדי לקדם בעצמם/ן שינוי בתודעה הציבורית בישראל – בעבר ובהווה שלה.

בתום לימוד וחקר בנושא היסטוריה של נשים בישראל לאורך הסמסטר כל סטודנט/ית מקדיש/ה, לפי בחירה אישית, את הפרויקט המסכם בקורס לאישה אחת. מיעוט חומרים נגישים ברשת (ואף היעדרם) הופכים את העבודה למאתגרת ומהנה במיוחד, המחייבת יציאה לשטח – ארכיונים, ספריות ויצירת קשר עם בני ובנות משפחה של האישה (אם ישנם). היעדרם של חומרים לא ריפה את ידיהם אלא המריץ אותם להמשיך לאתר מקורות, ובאותו זמן המחיש את אי הצדק הכללי באשר למקומן של נשים. בכך הם מתנסים ומתנסות במחקר ובתיעוד היסטורי, מפתחים ומפתחות תודעה פמיניסטית ופועלים ופועלות לשינוי חברתי. כל עבודה מוגשת כחיבור אקדמי על פי כללי האפראט המדעי.

התגובות שקיבלו עבודותיהם של הסטודנטים והסטודנטיות חשפה אותם לתגובות ציבוריות לפעילות פמיניסטית שביסודה קידום צדק מגדרי באופן כללי, וכאן העלאת ערך, תרתי משמע, של נשים בתולדות ישראל. הן התמיכה והן ההתנגדויות משקפות ומבטאות את הצורך הדחוף בפעילות פמיניסטית ומקדמות את ההבנה שהעבודה בקידום השוויון בין המינים בישראל היא עדיין רבה ומהווים כשלעצמם מנוף לקידום צדק חברתי.

כותרת הפרויקט משלבת שני פעלים, "מעלים" ו"מחזירות", במטרה לשקף את זהות המשתתפות והמשתתפים בו, נשים וגברים, ולבטא את האג'נדה הפמיניסטית שבו, שביסודה שיתוף ושוויון.

 פרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה" הוא פרויקט מומלץ על ידי היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך בנושא "מנהיגות פורצות דרך". בשנת 2013, בהשראת הקורס בו התקיים הפרויקט, יזמה הסטודנטית רוני מנט את שבוע "הנשמע קולך" (שבוע המגדר) במכללת סמינר הקיבוצים המתקיים מאז מדי שנה בחודש מרץ. ב-2014 זכה הפרויקט במקום השלישי בתחרות המיזמים החברתיים של סמינר הקיבוצים וכיכר אשוקה. כל סכום הפרס יועד לפיילוט להחלת הפרויקט בבית ספר תיכון במסגרת שיעורי היסטוריה. בשנת תשע"ה התקיים הפיילוט בתיכון נעמת חולון, ובמסגרתו הועלו 5 ערכים על נשים שבתקופת השואה היו לוחמות בגטאות במסגרת "הערכה חלופית" לבגרות.   

על הפרויקט בהרחבה ראו במאמר (גם) ככה עושות היסטוריה: פרקטיקה פמיניסטית באקדמיה בגילוי דעת כתב העת בין-תחומי לחינוך, חברה ותרבות, גיליון 4, יולי 2013. 

בספטמבר 2016, אחרי 85 ערכים, יצא הפרויקט מוויקיפדיה העברית. על הקש ששבר את גב הנאקה קראו בכתבה של עופר אדרת בהארץ"זוטרה" ו"לא ראויה לערך": העורכים בוויקיפדיה מדירים את הנשים מהאנציקלופדיה. עוד על כך קראו בפוסט מעלים ערך 2012-2016, פוסט מורטםתודה למערכת פוליטיקלי קוראת על ההתגייסות המהירה לפרסום ערכים שנמחקו ועל פרסום ערכים נוספים. 

להצעות לעבודה חינוכית לטיפוח חשיבה ביקורתית באמצעות סיפור הפרויקט ראו בפוסט זה, ובהרחבה בפוסט אנחנו לא בכיס של אף אחדלפוסטים נוספים בנושא ראו בפוסטים ויקיפדיה (לא חופשית) בבלוג זה. 

כתבו על הפרויקט
טל ניב, נשים צעירות, לפני שההיסטוריה שכחה אותן, מוסף הארץ
שירי דובר, עיין ערך אישה, גלובס
ענבר נעמן, אקטיביזם מקלדת, טיים אאוט
טל ליברגל-קדר, להחזיר לתודעה נשים שנשכחו, Xnet
עופר אדרת, בוויקיפדיה מוחקים את ההיסטוריה, הארץ גלריה
עופר אדרת, "זוטרה" ו"לא ראויה לערך", הארץ
דניאלה לונדון דקל, להתאשפז ומיד, 7 ימים, ידיעות אחרונות

סטודנטיות וסטודנט מספרים
יעל אפריאט, אוניברסיטת תל אביב, כך לאה (לודז'ה) המרשטיין-זילברשטיין נכנסה לליבי

רוני מנט, מכללת סמינר הקיבוצים כך העליתי ערך 

רועי ציקורל, מכללת סמינר הקיבוצים  סטודנטים וסטודנטיות בישראל יוצרים מציאות חדשה



הערכים החדשים שכתבו הסטודנטיות והסטודנטים:

גולדה מילוסלבסקי ממייסדי המושבה נס ציונה, אשת העלייה הראשונה. פוסט מאת הסטודנטית שכתבה את הערך אפשר לקרוא כאן

חנה טרגר-ברנט מסוֹפרות העלייה הראשונה, מראשוני פתח תקווה. ספריה ראו אור באנגליה בראשית המאה העשרים, והם נמנים עם המקורות ללימוד וחקר העלייה הראשונה. 


שרה טהון ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות, האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין בוועד הזמני, לימים אסיפת הנבחרים. עוד אפשר לקרוא בפוסט פמיניסטית חלוצה או: חלוצה פמיניסטית? 

ברטה לנדסמן אחות ואשת הרפואה הציבורית בארץ-ישראל, מקימת תחנות טיפת חלב.

צילה פיינברג (שוהם) בכירה בארגון ויצ"ו, חברה בהסתדרות הנשים לשיווי זכויות, מועמדת ברשימת הנשים לכנסת הראשונה. עוד אפשר לקרוא בפוסט לצבר הראשון יש אחות.

אסתר שפירא (גינזבורג) מייסדת גן הילדים העברי הראשון בארץ-ישראל במושבה ראשון לציון, והגננת הראשונה בו. חלוצה בהוראת העברית לגיל הרך בארץ.

לאה קוק עסקנית ציבור ואשת חינוך, ראש הסתדרות נשי המזרחי וממייסדותיה, נציגה באסיפת הנבחרים השנייה. עוד אפשר לקרוא בפוסט בעלה, אישה או בן-זוגה


חיים הררי (בלומברג) מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, ממייסדי העיר תל אביב, בן זוגה של יהודית הררי (אייזנברג). 

מרים ברץ ממייסדי דגניה, אשת העלייה השנייה, נחשבת לרפתנית הראשונה בארץ-ישראל. עורכי ויקיפדיה העברית העמידו את הערך להצבעת מחיקה, אך בהחלטת הרוב הערך נשאר. עוד אפשר לקרוא בפוסט כן, אבל ויקיפדיה מדירה לא רק נשים מזרחיות

צפורה זייד חברת "השומר" וממייסדיו, לוחמת למען כיבוש השמירה, כיבוש העבודה ולמען השוויון בין נשים לגברים בפלשתינה-א"י. אשתו של אלכסנדר זייד והרוח החיה בהנצחתו. עוד אפשר לקרוא בפוסט אֲדָמָה-אַדְמָתָהּ רַחוּמָה עַד-מוֹתָהּ: האישה על גבעות שייח אבריק.

אסתר בקר אשת העלייה השנייה, חברת "השומר", פעלה לקידום השוויון בין נשים לגברים בארגון השומר. היתה חברת אסיפת הנבחרים הראשונה ופעילה בארגון אמהות עובדות. 

מרים זינגר סופרת, משוררת, עיתונאית, מרצה לחינוך והגננת הראשונה של קיבוץ דגניה

הניה פקלמן פועלת שהגיעה ארצה בעלייה השלישית, סיפור חייה הטראגי תועד בספרה האוטוביוגרפי חיי פועלת בארץ.

ליליה בסביץ מראשות תנועת הפועלות, חברת מערכת דבר הפועלת. עסקה רבות בשאלת החינוך המשותף וקידום מעמדן של נשים בארץ.

ברכה חבס עיתונאית, סופרת ואשת חינוך, עיתונאית דבר וממייסדי דבר לילדים, נחשבת לעיתונאית השטח הראשונה בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.


ד"ר בת שבע יוניס גוטמן רופאת נשים, הרופאה הראשונה במושבה גדרה ובעיר תל אביב. ממייסדי האגודה המדיצינית העברית, לימים ההסתדרות הרפואית בישראל. 


הדסה פרלמן-קלוורי-רוזנבליט אשת חינוך, פעילת ציבור ויזמית, מייסדת מפעל "שני" בירושלים לריקמה תימנית. ניהלה, בשותפות עם ד"ר משה קלוורי, את הפנימיה מאיר שפיה. 


חווקה פולמן-רבן בתקופת השואה חברת דרור בפולין וקשרית בארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה, ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות. עוד אפשר לקרוא בפוסט לא נפרדה מהם


הלה שיפר-רופאייזן בתקופת השואה חברת תנועת עקיבא וקשרית בארגון היהודי הלוחם. העידה במשפט אייכמן בירושלים. בוויקיפדיה העברית ערערו על חשיבות הערך. עוד אפשר לקרוא בפוסט ויקיפדיה מכחישה.


טמה שניידרמן בתקופת השואה קשרית תנועת דרור בביאליסטוק ובווילנה. בת זוגו של מרדכי טננבוים (תמרוף). עוד אפשר לקרוא בפוסט "לבל אהיה כמו אבן ששקעה בים"


לונקה קוז'יברודסקה 
בתקופת השואה מהקשריות הראשונות של תנועת דרור בוורשה. עוד אפשר לקרוא בפוסט "לבל אהיה כמו אבן ששקעה בים".  

ליזה מאגון חברת השומר הצעיר וארגון הפרטיזנים המאוחד בגטו וילנה. נרצחה בגטו וילנה. 

פלה פינקלשטיין 
בתקופת השואה חברת בית"ר בפולין וקשרית בארגון הצבאי היהודי בגטו ורשה. בארץ לוחמת אצ"ל וחברה בתנועת חרות. עוד אפשר לקרוא בפוסט גיבורת השואה פלה פינקלשטיין

חיה לזר חברת בית"ר, בתקופת השואה פרטיזנית ביערות וילנה. בארץ עיתונאית ביטאון הימין חרות. פעלה לתיעוד השואה, ממייסדי מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים במצודת זאב. 


רבקה קופר בתקופת השואה חברת מחתרת בגטו קרקוב. מראשוני קיבוץ דגניה ב', העידה במשפט אייכמן. עוד אפשר לקרוא בפוסט בת 21, אלמנה


לאה (לודז'ה) המרשטיין-זילברשטיין בתקופת השואה קשרית של השומר הצעיר והארגון היהודי הלוחם. לחמה במרד ורשה הפולני ב-1944, ואחריו לקחה חלק בהצלת שרידי הלוחמים ממרד גטו ורשה. היתה פעילה בתנועת הבריחה. הערך הועלה לאתר פוליטיקלי קוראת

חולדה קמפניינו ד"ר למתמטיקה, חברת קבוצת יבנה. בתקופת השואה הסתתרה עם ילדיה ואחייניה הקטנים במנזרים. העידה במשפט אייכמן. עוד אפשר לקרוא בפוסט סיפור (שואה) משפחתי.

האנזי בראנד בתקופת השואה פעילה בוועדת העזרה וההצלה בבודפשט להצלה המונית של יהודים באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, הבכיר שבהם היה אדולף אייכמן. העידה במשפטו. עוד אפשר לקרוא בפרק הרביעי בספר אל האחות הלא ידועה

בתיה טמקין ברמן ספרנית, ניהלה במחתרת את הספרייה בגטו ורשה, פעילה במחתרת ובפועלי ציון שמאל. כתבה יומן במחתרת. עוד אפשר לקרוא בפוסט "מוכרחה אני לרשום, שלא יישכח דבר" ובפוסט כן, אבל ויקיפדיה מדירה לא רק נשים מזרחיות 

לילי שטרסמן-לובינסקי עורכת, מתרגמת ופעילה בתנועה הרוויזיוניסטית בפולין. הגתה את סמל מפת ארץ ישראל השלמה ועליו זרוע אוחזת ברובה מלווה בכתובת "רק כך", לימים סמל האצ"ל. עוד אפשר לקרוא בפוסט מי היתה האישה שהגתה את סמל האצ"ל.


בת-שבע דגן מחנכת, סופרת, ניצולת השואה. פועלה החינוכי והספרותי מתמקד בהעברת הנושא באמצעות שיתוף בחוויות שעברה בעצמה. 

אסתר לוריא ציירת עטורת פרסים ומעצבת במות ותפאורה. עברה השואה בגטו קובנה ובמחנות. ציוריה הם עדות לפשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה. 

מתי רובנובה פרטיזנית יהודייה שהפכה לאחד הסמלים של ההתנגדות בבולגריה במלחמת העולם השנייה. וד אפשר לקרוא בפוסט בבולגריה מכירים אותה, עכשיו תורנו.  

צביה וילדשטיין אשת חינוך, אסירת ציון ופעילת ציבור. בתקופת השואה ניהלה בית יתומות בגטו וילנה, ואחרי המלחמה הקימה בית יתומים. במשך 8 שנים היתה עובדת כפייה בסיביר. בישראל כיהנה כחברת מועצת העיר גבעתיים והיתה פעילה בוועד למען החייל.

ד"ר רחל מרקובסקי לנדאו חברת ההגנה, הטייסת הראשונה שהשלימה את הכשרתה בפלשתינה-א"י. מורה ויו"ר קלוב התעופה לישראל, משפטנית ומייסדת אגודת "אחים בוגרים" בארץ. עוד ראו בפוסט ולתפארת מדינת ישראל.

חנה קפרא טכנאית מטוסים ב"שירות אוויר" ואחר כך בחיל האוויר, מראשוני מערך האחזקה בחיל האוויר הישראלי, חברת ההגנה. על שמה רחוב בעיר רחובות. עוד אפשר לקרוא בפוסט למה מי את בכלל. ב-26.9.2016 החליטו עורכי ויקיפדיה ברוב קולות למחוק את הערך. הערך אינו קיים בוויקיפדיה העברית, אך לא נמחק מהרשת. קראו אותו באתר הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת.

איטה קאליש סופרת ואשת רוח, נכדתו של האדמו"ר מוורקא ובתו של האדמו"ר מאוטובוצק, יצאה בשאלה והפכה סמל לאשה חזקה ועצמאית ולתהליכי החילון שאפיינו את החברה היהודית במזרח אירופה בתחילת המאה העשרים.

מלכה רופא לוחמת פלמ"ח, שליחת המוסד לעלייה ב' לאירופה ולעיראק. הקימה את תחנת האלחוט של המוסד לעלייה ב' בבגדד, לשם יצאה במסווה של קצין בריטי. עוד ראו בפוסט פולנייה מוזרה בבגדד.

צפורה נריה לוחמת פלמ"ח, מלוות שיירות וחובשת קרבית במלחמת העצמאות. מראשוני וראשונות הנח"ל, קצינת ח"ן, סא"ל בצה"ל. עוד אפשר לקרוא בפוסט שיירות פרצו בדרך אל העיר. קהילת ויקיפדיה קיימה דיון חשיבות על הערך, בעקבות ערעור על קיומו. הערך עלה גם באתר הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת

מלכה יפת-פיין לוחמת אצ"ל, נודעה גם בכינוי "טופסי". אחות במקצועה. אלמנתו של מפקד אלטלנה. הערך אינו קיים בוויקיפדיה העברית, אך לא נמחק מהרשת. קראו את הערך מלכה יפת-פיין באתר הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת. 

טובה גולדברג קשרית גדנ"ע שנפצעה בפעולה מבצעית בירושלים הנצורה והיתה מועמדת לקבל אות גבורה. סיפורה הועלה על הכתב בספר לילדים ולנוער בשנת 1959. עוד אפשר לקרוא בפוסט מחזירות את טובה גולדברג להיסטוריה

שולמית קליבנוב, קצינת מטה לענייני חברות בארגון ההגנה, פעילה ועסקנית בתנועת העבודה. חברת אסיפת הנבחרים הרביעית, פעילה במועצת הפועלות, שליחה למחנות העקורים באירופה ומדריכה בעליית הנוער. מחלוצות החינוך המיוחד בישראל.

גילה בן עקיבא לוחמת ומפקדת בפלמ"ח. נהרגה בירדן במסע לסלע האדום בשנת 1953.  

עדה יגורי אשת חינוך, מראשוני קיבוץ יגור. דמות בולטת בשדה החינוך הקיבוצי, מראשי ההוגים והיוזמים של החינוך המשותף בקיבוץ יגור ובתנועת הקיבוץ המאוחד, מקימת החטיבה הקיבוצית לנוער, שהיתה מפעל חייה. 

נעמי חובארה עולה מתימן וממקימי מושב נחם. מחברת הספר מפאתי תימן: מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם, החושף היבט חדש לתולדות העלייה הגדולה מבעד לסיפורה האישי של בת לקבוצה מודרת. עוד על הספר בפוסט במושב הקדמי של מרבד הקסמים

ברוריה אבידן-בריר עיתונאית, כתבת חברה, רכילאית ועורכת משנה בשבועון לאשה.

סמירה חורי החברה הערבייה הראשונה בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), ממייסדות ארגוני הנשים תנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות בישראל), גשר לשלום, בת שלום ונשים נגד אלימות. ממקימות ארגון הנשים אלנהדה אלנסאאיה, האישה הערבייה הראשונה בישראל שכיהנה כחברת מועצת עיר, בנצרת.

תהילה עופר עיתונאית ועורכת בעיתון מעריב, מחברת ספרי עיון ותיעוד, ביניהם הביוגרפיה של חביבה רייק, חברת פלמ"ח ופעילת ציבור. 

שרה ואנג'לינה גרימקה הידועות בשם האחיות גרימקה, היו נואמות, סופרות ומחנכות, פעילות בולטות למען ביטול העבדות בארצות הברית וקידום זכויות נשים בה. דמויות מפתח בהעלאת המודעות לתנועה הפמיניסטית ובמאבק לזכויות נשים בארצות הברית. עוד אפשר לקרוא בפוסט 2 פמיניסטיות שצריך להכיר

מרים קריסיס-סליפקין מדענית, מנהיגה ופעילה חברתית פמיניסטית בארצות הברית. מייסדת סניף NOW בצ'אפל היל, נשיאת NOW של אזור קרולינה הצפונית, מייסדת מרכז לסיוע לנפגעות אונס באורנג' קאונטי. הערך הועלה לאתר פוליטיקלי קוראת וגם בוויקיפדיה העברית.

ציונה לוי-לירון, אמנית רב-גונית, כותבת ומלחינה שירה ישראלית. מהראשונות בישראל שהלחינו משיריהם של משוררי יהדות המזרח. הערך הועלה לאתר פוליטיקלי קוראת.


הערכים שהסטודנטיות והסטודנטים הרחיבו משמעותית: 

אולגה חנקין אשת העלייה הראשונה, מיילדת, היתה שותפה לרכישת הקרקעות הידועה בהיסטוריה הציונית כ"גאולת האדמות" יחד עם בן זוגה, יהושע חנקין.

דבורה דרכלר אשת העלייה השנייה, חברה בקבוצת תל-עדש וחברת ארגון השומר. ההרוגה הראשונה בתל-חי.


חסיה פיינסוד-סוקניק גננת, מנהלת הסמינר למורים בירושלים, מפקחת, חברה בוועד הקהילה בעיר ולוחמת לשוויון זכויות נשים. הקימה ב-1914 את גן הילדים העברי הראשון מחוץ לחומות

רוזה גינוסר (גינצברג) פעילת ציבור ומשפטנית ישראלית. האישה הראשונה בפלשתינה-א"י שעסקה בפרקטיקה משפטית ופתחה משרד עורכי דין עצמאי, נשיאת ויצ"ו העולמית. נחשבת לעורכת הדין הראשונה בארץ-ישראל.   


שולמית רופין מורה לזמרה ולפיתוח קול, מחלוצות המוזיקה בפלשתינה-א"י. בשנת 1910 הקימה ביפו את בית הספר הראשון למוזיקה בפלשתינה-א"י.


גורית קדמן חלוצת מפעל ריקודי העם והמחול האתני בישראל. רקדנית, כוריאוגרפית, מורה לריקוד וחינוך גופני. כלת פרס ישראל בתרבות המחול לשנת תשמ"א (1981).

שרה עזריהו פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי העיר תל אביב. ממקימות התאחדות נשים עבריות לשווי זכויות וממובילות המאבק למען זכות בחירה לנשים בתקופת היישוב. חברת אסיפת הנבחרים והוועד הלאומי. עוד אפשר לקרוא בפוסט פמיניסטית דור 5.  

יהודית הררי מחנכת, מורה, גננת וסופרת, ממייסדי תל אביב. ממייסדי ומייסדות הסתדרות המורים. עוד אפשר לקרוא בפוסט כשסטודנטית עושה היסטוריה פעמיים.

חייקה גרוסמן מנהיגה ציונית, חברת כנסת ודיפלומטית, מראשי תנועת השומר הצעיר. בתקופת השואה פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין. הוכרז בוויקיפדיה בתור "ערך מומלץ".

טוסיה אלטמן בחברה בהנהגת השומר הצעיר בפולין, מלוחמי ולוחמות גטו ורשה, קשרית בארגון היהודי הלוחם. שמה היה לאחד מסמליו של מרד גטו ורשה. 

פרומקה פלוטניצקה בתקופת השואה מראשי המחתרת החלוצית בפולין, חברת ההנהגה של תנועת דרור וחברה בארגון היהודי הלוחם. עוד אפשר לקרוא בפוסט "לבל אהיה כמו אבן ששקעה בים".  

רוז'ה רובוטה השתתפה בהתארגנות למרד הזונדרקומנדו באושוויץ, שפרץ באוקטובר 1944. הוצאה להורג בטקס פומבי. עוד אפשר לקרוא בפוסט אחיות, נקמה! 

הנרייטה סאלד פעילה ציבורית שהקדישה את חייה פועלה לרעיון הציוני ולעם היהודי, פעלה לסיוע לפליטים יהודים בארצות הברית, בשדות החינוך וההוראה, העבודה הסוציאלית והבריאות. הובילה את "עליית הנוער" וניהלה מוסדות וגופים שונים למען ילדים ונוער בארץ-ישראל. היתה מחנכת ומורה ולייסוד מערך העבודה הסוציאלית בארץ-ישראל. הערך המורחב שכתב הסטודנט הועלה לאתר הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת

ח"כ רחל כהן-כגן חתמה על הכרזת העצמאות של מדינת ישראלכיהנה בכנסת מטעם מפלגת נשיםעוד אפשר לקרוא בפוסט סופרת. פוסט מאת אחד הסטודנטים שכתבו את הערך אפשר לקרוא כאן.

חנה זמר האישה הראשונה בארץ שעמדה בראש מערכת עיתון יומי גדול. עיתונאית והעורכת הראשית של דבר. עוד אפשר לקרוא בפוסט עיתונאית גדולה

ז'קלין כהנוב סופרת ומסאית ישראלית ילידת קהיר. כתבה יצירות ספרותיות שזיכו אותה בפרסים, עסקה בביקורת הספרות ובכתיבה מסאית. 

חנה לוין ראש עיריית ראשון לציון, האישה הראשונה במדינת ישראל שנבחרה לתפקיד ראש עירייה. נשאה את פנקס שירות מס' 1 של נשים בצה"ל. עוד אפשר לקרוא בפוסט שיעור בהיא-סטוריה מקומית.

אמה תלמי-לוין  חברת כנסת מסיעת מפ"ם וסגנית יו"ר הכנסת, פעלה בעיקר בתחומים חברתיים, ביניהם קידום שוויון זכויות נשים ואוכלוסיות חלשות, סופרת, ממקימי קיבוץ משמר העמק.

אסתר וילנסקה חברת כנסת מסיעת מק"י, מפלגה קומוניסטית ישראלית. חברת הכנסת הראשונה שבמהלך כהונתה ילדה תינוק. 

עדה פישמן-מימון חברת כנסת מסיעת מפא"י, מראשי תנועת הפועלות, מורה ומחנכת. פעלה לקידום מעמדן של נשים.

חסיה דרורי חברת כנסת בכנסת הראשונה (מפא"י), חברת מועצת הפועלות ותנועת המושבים, מראשוני כפר יחזקאל. פעלה להחלפת הכינוי "בעלי" ב"אישי".

שרה כפרי חברת כנסת (מפא"י)  פעילה במועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות, ממייסדי כפר יהושע והגננת הראשונה של מושב נהלל. עוד אפשר לקרוא בפוסט איך קוראים לך, תזכירי לי? 


דבורה נצר חברת כנסת (מפא"י), פעילה ציונית ברוסיה ואסירת ציון. מראשוני העיר תל-אביב, אשת חינוך, ממייסדות מועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות.


בבה אידלסון חברת כנסת (מפא"י) וסגנית יו"ר הכנסת. ממייסדות תנועת הפועלות בארץ-ישראל ופעילה בה (1931-1974). פעלה בעיקר למען שוויון זכויות נשים וקידום מעמדן בחברה. 


יוכבד בת-רחל חברת כנסת (מפא"י) בכירה במועצת הפועלות, פעילה במוסדות ההסתדרות, אשת חינוך, פעילה לשוויון הנשים בקיבוץ. חברת עין חרוד. עוד אפשר לקרוא בפוסט שלא יעבדו עלינו.

שושנה פרסיץ חברת כנסת מסיעת הציונים הכלליים, חברת מועצת עיריית תל-אביב, אשת חינוך וספר, כלת פרס ישראל לחינוך. עוד אפשר לקרוא בפוסט תהיי אשה ותחוקקי.

טובה סנהדראי-גולדרייך האישה הדתייה הראשונה שנבחרה לכנסת (מפד"ל), ממקימות ארגון הפועלות של הפועל המזרחי, יו"ר אמונה. הוכרז בויקיפדיה בתור "ערך מומלץ".


תמר אשל דיפלומטית, חברת כנסת, יו"ר נעמת, סגנית ראש עיריית ירושלים, פעילה למען זכויות אדם וקידום מעמד האישה. בתה של צילה פיינברג (שוהם), אחיינית סבתה של אולגה חנקין. עוד אפשר לקרוא בפוסט אמרתי לסטודנטיות: אל תלמדו ממני


רחל צברי חברת כנסת מטעם סיעת מפא"י, חברת ההגנה ומהמסתערבות הראשונות. עסקה בחינוך, דת ומדינה וקידום זכויות נשים. האישה הראשונה ממוצא מזרחי שנבחרה לכנסת.


שושנה ארבלי-אלמוזלינו ח"כ ושרת הבריאות, האישה השנייה בממשלה שכיהנה בתפקיד שר (שאינו שר ללא תיק), סגנית יו"ר הכנסת, חברת המחתרת הציונית בעיראק.


נוזהת קצב חברת כנסת (המערך) ויו"ר הרשות להגנת הצרכן, פעלה לקידום קבוצות מוחלשות בישראל ובמיוחד במגזר ערבי, פעילה לקידום מעמד האישה.

נאדיה חילו חברת הכנסת הערבייה הנוצרייה הראשונה בתולדות הכנסת. עובדת סוציאלית ואשת ציבור.

ד"ר  חנאן עשראווי האישה הראשונה שנבחרה לוועד המרכזי של אש"ף ולמועצה המחוקקת הפלסטינית, מקימת מפתאח, לקידום ערכי הדמוקרטיה בחברה הפלסטינית. 

ד"ר נבילה אספניולי אשת חינוך וציבור, פורצת דרך במאבק למען האישה הפלסטינית, מועמדת לכנסת מטעם חד"ש.

בליינש זבידה דיפלומטית ישראלית, שגרירת ישראל באתיופיה.

דבר הפועלת ביטאון תנועת הפועלות.


פרויקט מעלים ערך באתר הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים
דף המיזם של הפרויקט באתר ויקיפדיה ובו רשימת הסטודנטים והסטודנטיות לפי ערכים
דף הפרויקט בפייסבוק