23 באפריל 2016

אל האחות הלא ידועה מבקרת בפריז

5 המלצות לשוטטות ברובע המארה


ב-8 במרץ 2016 נפתחה במוזיאון השואה בפריז התערוכה "נשים בהתנגדות", 19 באפריל הוא יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה. לכבוד אלה ועוד הגעתי למוזיאון כדי לספר על נשים במחתרות הגטאות, ועל גילויי התנגדות של נשים בשואה בכלל. ההרצאה והשיחה התקיימו ביום ראשון אחר הצהריים. זה השאיר יום וחצי לשוטטות. מכיוון שלא היה לי הרבה זמן החלטתי לנהוג בתבונה  לא לתכנן כמעט כלום, ולא למהר לשום מקום.  



ראשיתו של מוזיאון השואה בפריז במרכז תיעוד שהוקם עוד בשנות הארבעים, וחידש פניו ב-2005. זהו מרכז תיעוד ומרכז הנצחה, ובו תערוכה קבועה על השואה ועל תולדות היהודים בצרפת במלחמת העולם השנייה ותערוכות מתחלפות. על קיר השמות מופיעים שמות של 76,000 גברים, נשים וילדים שגורשו מצרפת. במוזיאון מרכז תיעוד ולמידה, ספרייה, חנות ספרים ועוד. הכניסה חופשית. פתוח בימי חול מ-10 בבוקר עד 6 בערב. בשבת סגור. 


לאתר Mémorial de la Shoah

התערוכה "נשים בהתנגדות" נפתחה ביום האישה הבינלאומי ומוצגת בשני חללים במוזיאון, ובהם תמונות, מסמכים וחפצים המביאים את סיפוריהן של גילויי התנגדות של נשים בצרפת ובאירופה הכבושה בכלל. על קיר מרכזי תמונותיהן של נשים, ביניהן חברות המחתרות בגטאות, צביה לובטקין, חווקה פולמן-רבן ופרומקה פלוטניצקה, רוז'ה רובוטה וחברותיה שהבריחו חומר נפץ באושוויץ, ורחל אוירבך, מפעילי "עונג שבת" בגטו ורשה. גם חנה סנש וחביבה רייק נזכרות בה. התערוכה תינעל ב-30 בספטמבר 2016. 



האירוע במוזיאון השואה הוקדש לתפקיד העיקרי של הנשים במחתרות החמושות בגטאות  קישור ושליחות. כחברות מחתרת, הן נעו בדרכים: בגטו ובצד הארי, בריכוזי יהודים ששולחו למחנות, בתחנות רכבת וברכבות. הן יצאו למשימותיהן לבדן, בזהות שאולה, מצוידות במסמכים מזויפים, במטרה להעביר נשק, מסמכים, כסף, מכתבים ומידע. 


חברות המחתרת הלה שיפר (משמאל) ושושנה לנגר /
מקור: ארכיון בית לוחמי הגטאות

על סיפוריהן של האוחזות בנשק בתקופת השואה

רשמית, לא היה זה תפקיד בכיר. בפועל, הן לחמו בחזית. מדוע קודמו נשים לחזית לחימה זו? האם בכך פרצו דרך לנשים אחרות? שאלות אלו ועוד עמדו במרכז ההרצאה והשיחה, שעסקה גם בלחימה בגטאות מנקודת המבט של נשים ועל אופני התנגדות של נשים בתקופת השואה בכלל. את האירוע יזמה ואירגנה ד"ר ליויה פרנס ממוזיאון השואה, והנחתה ד"ר מישל טאובר, מרצה לספרות עברית מודרנית באוניברסיטת פריז וגם זמרת יידיש, שתופיע השבוע במרכז סוזאן דלל ביפו במסגרת פסטיבל היידיש הבינלאומי.


לבלוג של מישל טאובר 
לוח האירועים במוזיאון השואה בפריז (בצרפתית)

המוזיאון שוכן בחלק הדרומי של הרובע הרביעי של פריז, המארה, שתופס מקום מרכזי בכל תוצאת חיפוש בגוגל בנושא תיירות וטיולים בפריז. כל ההמלצות כוללות את פלאס דה ווז' Place des Vosges, המוקפת בגלריות, בתי קפה ומוזיאון ויקטור הוגו, והיא נמצאת במקום השני ברשימת אתרי החובה בבלוג הפריזאיתהכיכר היא העתיקה בכיכרות פריז, והחלה להיבנות במאה ה-17. מוקדם בבוקר מקיפים אותה מקומיים שיוצאים לריצת בוקר. בכל שעות היום זה מקום מצוין לשבת על ספסל עם או בלי קפה. מותר לשבת על הדשא. 



צפון-מערבית לכיכר שוכן מוזיאון הקרנבלה Musee Carnavalet, שהתצוגה שלו מוקדשת להיסטוריה של פריז. באתר פרנקופילים אנונימיים יש המלצה חמה לבקר בו, שכן זוהי אחת האטרקציות החשובות בעיר, עם כל הכבוד לאייפל וללובר. אצל הפרנקופיל יש גם סיפור הצעה למסלול טיול ברובע ופוסט על ההיסטוריה של פלאס דה ווז'. כרגע חלק מן התצוגה במוזיאון הקרנבלה בשיפוצים, אך עדיין כדאי להיכנס. לא רחוק משם מוזיאון פיקסו. בכל כניסה יש מאבטח. לפתוח את התיק, בלי שום סיל-וו-פלה. להרים ידיים לצדדים  יש עלייך נשק, מאדאם? 

לואי ה-13 ב-Place des Vosges

בטיול במארה אפשר לפגוש באוכל מוכָּר. אוכל יהודי יש במאפייה של סשה פינקלשטיין, כולל בייגל אמריקאי עם דג כבוש. באותו הרחוב, Rue des Rosiers, ספרתי שלוש פלאפליות. ביד אחת מחזיקים חצי פיתה פתוחה מלאה בכל טוב (נדמה לי שיש גם סביח) וביד השנייה מנקרים במזלג. בין הפלאפליות יש גם קרפ מצוין עם תור ארוך לא פחות. שווה להמתין. ההמלצה שלי: לכו על המלוח.



הקרפ המצוין זה כאן La Droguerie du Marais

בלי להיכנס לשאלה האם ומה לקנות בפריז (יקר, יקר), הקומה השלישית בחנות העצומה LE BHV היא חגיגה לכל המכורות והמכורים למוצרי נייר. בקומות התחתונות בגדים ונעליים, בקומות העליונות מוצרים לבית וצעצועים. ביום ראשון סגור. באתר של החנות יש גם מפה חמודה של רובע המארה. בצד השני של הכביש, טיפה מערבה, מוזיאון הלובר. עכשיו מוצגת בו פנורמה מרהיבה, שמושכת תיירים ומאתגרת צלמי סלפי. אם תגיעו מוקדם בבוקר, יש סיכוי שתהיו שם כמעט לבד.


על הפנורמה באתר הלובר, עד 28 באוגוסט 2016

כשהטבע קורא לכם, השירותים הכי נקיים באזור נמצאים בקרוסל, מתחת לפירמידות של מוזיאון הלובר. אלה שירותי פאר שיש בהם גם מוצרים למכירה, או בעצם חנות יוקרה שלא צריך לשאול איפה נמצאים בה השירותים. יש שם נייר טואלט בכל הצבעים, כולל שחור, ועם הדפסים כמו שטרות של דולר, מגדל אייפל והלו קיטי. החוויה עולה יורו וחצי. אם זה לא דחוף, יש שירותים סטנדרטיים גם בקומה העליונה, בכניסה מרחוב ריבולי. 



על פטיסרי באמת אין מה להמליץ, לכו בעקבות העיניים והאף.